ההיסטוריה של בדיקת ינשוף ולמה חשוב לדעת אותה? 

11.05.2021

בדיקת הינשוף היא בדיקה המתבצעת באמצעות מכשיר חשמלי ייעודי רב-פעמי או ע"י מתקן חד-פעמי, שבוחן את כמות האלכוהול בגופו של אדם. כיום היא מאושרת עפ"י חוק לשימושה של המשטרה לשם בדיקת רמת האלכוהול בגופם של נהגים החשודים בנהיגה בשכרות. 

במסגרת הבדיקה, הנהג החשוד בנהיגה בגילופין נושף לתוך המתקן. המתקן מזהה את האלכוהול הנדיף שבאוויר הננשף, כך שבמידה והנהג אכן שתה אלכוהול מעבר לכמות המותרת בחוק, ייעצר במקום. 

היסטוריה

בדיקת הינשוף (Drunkometer) הומצאה בשנת 1938 ע"י רולה הרגר מאוניברסיטת אינדיאנה שבארצות הברית. במהלך השנים השתכלל מכשיר הינשוף, וכיום קיימים שני סוגים של מכשירים, כאשר המכשיר שנמצא בשימושם של שוטרים הוא המכשיר החד-פעמי העשוי מפלסטיק. 

בישראל, מכשירי הינשוף הראשונים שנכנסו לשימוש היו מתוצרת אנגלית (חברת Lion). בשנת 1988 הוחלפו מכשירים אלו במכשירים מתקדמים וזולים יותר מתוצרת גרמניה (חברת Drager), כשהדגם האחרון והחדיש ביותר של החברה נכנס לשימוש במשטרת ישראל בשנת 2017. 

מכשיר הינשוף עבר גלגולים רבים, והוא בעל היסטוריה רבת דיונים בבית המשפט שעסקו בדבר אמינותו. עורכי דין רבים ניסו במהלך השנים להטיל ספק במהימנות המכשיר, והסוגייה הגיעה אף לפתחו של בית המשפט העליון. 

בית המשפט העליון קבע כי האכיפה ביחס לנהיגה בשכרות תיעשה ע"י שוטרי משפטרת ישראל החל מ-290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר 1 של אוויר הננשף למכשיר, וזאת בניגוד להוראת פקודת התעבורה המחמירה יותר, שקובעת אכיפה החל מ-240 מיקרוגרם, בכדי למנוע פגיעה בנהגים. 

למרות היסטוריה מלאת התהפוכות בדבר אמינותו של המכשיר, חשוב לדעת שלאחר בדיקות רבות, כיום בישראל – ואף במדינות רבות נוספות בעולם – מכשיר הינשוף נמצא ככלי מהימן בעיני בית המשפט לקביעת שכרותו של אדם, והוא נמצא בשימוש המשטרה.

 אף מעבר לכך. לפי ס'64ד(א) לפקודת התעבורה, באם אדם מסרב לבצע בדיקת ינשוף להוכחת נהיגה בשכרות, הוא יראה כמי שנהג בשכרות ועל כן יישא בהשלכות – פסילת רישיון לשנתיים לפחות, ובמקרים חריגים יותר עשוי לקבל שנות מאסר בפועל. 

הסירוב יכול שיתבטא במילים מפורשות ויכול שיתבטא בהתנהגות המצביעה בבירור על כך שהנהג לא מוכן לבצע את הבדיקה. גם התנהגות מכשילה שהינה מרומזת עלולה לעלות כדי סירוב לבדיקה – למשל, שיתוף פעולה עם השוטר תוך התחמקות בפועל והכשלת האפשרות לבודקו באופן תקין. 

בדרך כלל, סירובו של נהג לבצע בדיקת ינשוף – גם אם הסכים לבצע בדיקת דם – מביא לכך שבית המשפט ייבחן אותו לחומרה. 

שכן, מעבר לכך שביצוע בדיקת דם איננו מספיק ואדם שביצע רק אותה עדיין ייחשב עפ"י חוק כמי שנהג בגילופין, הסירוב לבצע בדיקה, מבחינה מוסרית, נתפס כמקרה נהיגה בשכרות ברמת החומרה הגבוהה ביותר. 

והעונשים – בהתאם. בנוסף על שלילת הרישיון לשנתיים בפועל לפחות, בית המשפט עשוי לפסוק במצבים שכאלו לנאשם תוספת שלילה על תנאי, קנסות, מאסר על תנאי ומאסר בפועל. 

 

לייעוץ ראשוני שלחו טופס:
כתובתנו
דרך בגין 112 תל-אביב 6701308
077-4420820 משרד
0525634178 עו״ד אבי דוויק

0507451980 עו״ד יורי ברנט
שעות פעילות
א-ה: מהשעה 9:00-18:00
דואר אלקטרוני
dweck-brant@012.net.il
2021 © כל הזכויות שמורות לדוויק ברנט משרד עורכי דין
לייעוץ ראשוני
חייגו עכשיו: 077-4420820
או השאירו פרטים לקבלת שיחה חוזרת: