ייצוג בתאונות דרכים קטלניות

26.05.2019

מאת: עו"ד אבי דוויק 4.6.20

משרדנו – דוויק ברנט משרד עורכי דין, הינו משרד עורכי דין מוביל בארץ בייצוג בתאונות דרכים קטלניות, הן באספקט הכמותי, דהיינו מספר התיקים המטופלים, אך בעיקר באספקט ההצלחות בתיקים אלו. רשמנו לעצמנו לאורך השנים, זיכויים בתיקים אלו, סגירת/גניזת תיקים רבים מחוסר ראיות, או חוסר אשמה והסדרי טיעון מקלים ללא מאסר מאחורי סורג ובריח.

במאמר זה אסקור תחילה ובקצרה, את הנושא של הריגה בתאונות דרכים ועבירות ההמתה הרלבנטיות לתיקי תאונות הדרכים, את הבסיס החוקי והענישה שלצידן.

בהמשך אסקור בקצרה את השתלשלות ההליך הפלילי בתאונות דרכים קטלניות, אמשיך במספר דגשים ח ש ו ב י ם לנהגים המעורבים בתאונות דרכים קטלניות, הן מבחינת דרך ההתנהלות מיד לאחר התרחשותה של התאונה המצערת, עבור להתנהלות בתחנת המשטרה וכן באופן בחירת עורך דין מתאים לייצוג בתיקי תאונות קטלניות.

לסיום, אפנה למספר פסקי דין בהם ייצג משרדנו בתיקי תאונות דרכים קטלניות.

מהי אם כן תאונת דרכים קטלנית?

ובכן, תאונת דרכים קטלנית הינה תאונת דרכים, אשר כתוצאה ממנה נהרג אדם – הריגה בתאונת דרכים.

כיום, העמדה לדין והגשת כתב אישום על ידי הפרקליטות בתיקי תאונות קטלניות, הינה באחת משתי עבירות:

הראשונה – גרימת מוות ברשלנות

עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין:

304. הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

וסעיף 64 לפקודת התעבורה:

64. העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.

השניה – המתה בקלות דעת

עבירה לפי סעיף לחוק העונשין:

301ג. הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים.

הריגה בתאונות דרכים
הריגה בתאונות דרכים – מה צריך לדעת?

מה ההבדל אם כן בין שתי העבירות?

מבלי להיכנס לסוגיות משפטיות סבוכות, אציין רק, כי עבירת הריגה בתאונת דרכים של גרימת המוות ברשלנות, היא הקלה מבין השתיים, עונש המאסר המירבי שניתן לגזור בגינה הינו ל – 3 שנים וברובן המכריע של תאונות הדרכים הקטלניות, זו העבירה בגינה מוגשים כתבי אישום. מנגד, עבירת ההמתה בקלות דעת, הינה עבירה חדשה יחסית, שבאה להחליף עבירה חמורה יותר של הריגה בה נהגו לעשות שימוש בעבר, היא מבטאת יסוד נפשי של פזיזות, או אדישת לתוצאה ועונש המאסר המירבי שניתן לגזור בגינה עומד על 12 שנים.

באילו מקרים אם כן, יואשם אדם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות ובאילו מקרים תבחר הפרקליטות בעבירה החמורה פי כמה מונים, של המתה בקלות דעת?

נהג אשר גרם למותו של אדם, עלול להיות מואשם בעבירה החמורה יותר של המתה בקלות דעת, כאשר למשל, הוא נמצא נוהג בשכרות, תחת השפעת משקאות משכרים, או תחת השפעת סמים בזמן התרחשותה של התאונה, או כאשר למשל, בעת התרחשותה של התאונה הוכח כי נהג במהירות מופרזת, או למשל ביצע עבירה של עקיפה בדרך לא פנויה, או שהוכח, כי עשה שימוש בטלפון סלולרי בעת נהיגה. בסוג זה של מקרים, תשקול הפרקליטות בחיוב את העמדתו לדין בעבירה של המתה בקלות דעת ומשפטו יתקיים בבית המשפט המחוזי ולא בבית המשפט לתעבורה, שם מתקיים משפטו של מי שהועמד לדין בגין עבירה של גרימת מוות ברשלנות.

כיצד אם כן מתנהל ההליך הפלילי כנגד מי שהוגש כנגדו כתב אישום בגין אחריותו להתרחשותה של תאונה קטלנית?

ובכן, תחילה מוגש כתב האישום לבית המשפט הרלבנטי (תעבורה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, מחוזי בעבירה של המתה בקלות דעת). לאחר הגשת כתב האישום, נקבע מועד להקראת כתב האישום, בהליך זה "מוקרא" לנאשם כתב האישום על ידי בית המשפט והוא נדרש לתת תשובה האם הוא מודה בעובדות כתב האישום או שמא הוא כופר בהן ואם כן, באילו מן העובדות הוא כופר.

היה והנאשם מודה במיוחס לו בכתב האישום, ימצא אותו בית המשפט אשם, ירשיעו ובהמשך, לאחר שלב הטיעונים לעונש, יגזור את דינו. היה והנאשם כופר באחריותו להתרחשותה של התאונה, ידחה משפטו לשלב שמיעת הראיות, בו ישמיע כל צד את עדיו ולאחר שמיעת סיכומים בתום שלב הבאת הראיות, יכריע בית המשפט באם הנאשם זכאי, או אשם. היה וזוכה הנאשם, יסתיים משפטו, היה והורשע הנאשם, יגזר דינו, שוב, לאחר שלב שמיעת הטיעונים לעונש.

מהם הדגשים לנהג שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית?

האירוע התאונתי, מעבר לטרגדיה העצומה שבמותו של אדם, בין אם הנהג החשוד אשם ובין אם לאו, הוא טראומתי עבור נהג הרכב המעורב. ברגע אחד הוא עובר ממצב של נהיגה שלווה, לכאוס חסר שליטה. זירת התאונה נמלאת באנשי כוחות ההצלה, מד"א, זק"א, כיבוי אש ומשטרה ובמרכזה נהג הרכב המעורב.

זכור: בין אם אתה סבור, כי אינך אשם בגרימת התאונה ובין אם אתה חושש, כי ההיפך הוא הנכון, לא בטוח בכלל, כי אתה צודק במחשבה כזו או אחרת.

זכור: כל דבר שיאמר על ידך בזירת התאונה לאיש משטרה, יגובה בצילום ו/או עריכת מזכר כתוב ועלול לשמש כנגדך בהמשך. זכותך המלאה להתייעץ עם עורך דין לפני שתמסור את גרסתך, לא רק בכתב, אלא גם בע"פ ויתירה מכך, חובתו של איש המשטרה ליידע אותך אודות זכות זאת.

אל תדבר לפני שתתייעץ. יתכן בהחלט, כי אתה מצוי במצב נפשי או פיזי שאינם מאפשרים לך לומר דברים בצורה בהירה, עקבית ורציונלית, רצוי שתעשה זאת לאחר שתתעשת ותנתח לעצמך את אופן השתלשלות האירועים ודרך התרחשותה של התאונה.

הדבר נכון גם להצבעות ופעולות שונות שתידרש על ידי הבוחן לעשות בזירת התאונה – אל תבצע כל פעולה שהיא לפני שתתקיים במלואה זכותך להתייעץ עם עורך דין. כל הפעולות הנ"ל הן פעולות הסובלות דיחוי, אין שום מניעה לקיימן לאחר שניתנה לך האפשרות להתייעץ עם עורך דין תעבורה בצורה מסודרת.

עורך הדין עימו תתייעץ ודאי שלא ישים מילים בפיך, אך יסביר לך מהי חקירה משטרתית, כיצד היא מתנהלת, מהן זכויותיך בחקירה, ישמע ממך אודות דרך ונסיבות התרחשות התאונה וייעץ לך בהתאם.

רצוי מאוד, כי בוחן פרטי מטעמך יגיע לזירת התאונה מוקדם ככל האפשר, רצוי בזמן אמת, אך היה והדבר לא נתאפשר, רצוי כי יגיע ביום שלמחרת, יבחן את הזירה ואת הסימנים בה ויתעדם, יבדוק בעצמו את כלי הרכב המעורבים ויערוך חקירה מקבילה מטעמך, אשר בבוא היום, היה ותועמד לדין, ערכה יהיה רב עבורך.

עורכי דין המופיעים תדירות בתיקים אלו, עובדים עם מומחה כזה ויוכלו לקשר אותך עימו, על מנת שיתחיל את עבודתו מהר ככל האפשר.

ליווי חקירה על ידי עורך דין תעבורה המומחה לתאונות קטלניות הוא חובה. עורך הדין, ילווה אותך לאורך חודשי חקירת התאונה, יתן לך ייעוץ משפטי היה ותוזמן פעמים נוספות לחקירה, יגיש בשמך בקשות שונות לבית המשפט, בין אם לביטול פסילת רישיון הנהיגה ובין אם לבדיקת כלי הרכב על ידי מומחה מטעמך.

איך לבחור עורך דין לייצוג בתאונות קטלניות?

ניסיון, ניסיון וניסיון

הצלחות, הצלחות והצלחות

רבים הם עורכי הדין בתחום דיני התעבורה, ודאי שמספרם התרבה בשנים האחרונות ואולם, מספר קטן של משרדים, עוסק בעקביות בתחום זה של דיני התעבורה.

על כן, בבואך לתור אחר עורך דין תעבורה, שייצג אותך בתיק תאונה קטלנית, בדוק מי עורך הדין, מה ניסיונו המקצועי, כמה שנים הוא עוסק בתחום דיני התעבורה ובעיקר בכמה תיקי תאונות קטלניות הוא טיפל וכיצד הסתיימו. הענישה בתיקים אלו מחמירה, אל תתפתה לעורך דין שמציע את שירותיו בזול, בדוק היטב מה עברו המקצועי של עורך הדין, מה ויתקו המקצועי, בכמה תיקים שכאלה טיפל בעבר וכיצד הסתיימו.

אנו, עו"ד אבי דוויק ועו"ד יורי ברנט, יוצאי משטרת ישראל.

עו"ד יורי ברנט שימש כבוחן תנועה פעיל וקצין יחידת בוחנים במשך 18 שנה ועו"ד אבי דוויק שימש כתובע משטרתי וקצין חקירות במשך 13 שנה. אנו עוסקים בתחום דיני התעבורה עשרות שנים וייצגנו כסניגורים ובהצלחה רבה בעשרות תיקי תאונות דרכים קטלניות.

בואו אלינו לפגישת ייעוץ והתרשמות ותיווכחו לראות בעצמכם, את מקצועיותו של המשרד.

להלן סקירה של אחדים מתיקי גרימת המוות ברשלנות בייצוג משרדנו לאורך השנים:

  • גמ"ר 52-04-14 מדינת ישראל נ' פייקו: הואשם בפגיעה בהולך רגל אשר חצה שלא במעבר חציה, אך הספיק לחצות 8 מטרים מרוחב הכביש – הסתיים בעבודות שירות ללא מאסר בפועל.
  • גמ"ר 10-11-11 מדינת ישראל נ' וייסמן: הואשם בפגיעה בנהג משאית ז"ל שעמד מחוץ לרכב – הסתיים בעבודות שירות ללא מאסר בפועל.
  • גמ"ר 4375-03-14 מדינת ישראל נ' סלמה: פגיעה בהולך רגל ז"ל על המדרכה – הסתיים בעבודות שירות ללא מאסר בפועל.
  • גמ"ר 6610-02-14 מדינת ישראל נ' רוזנבאום: תאונה חזיתית, אשת הנאשם ז"ל היא שנהרגה – התקבלה בקשה לעיכוב הליכים שהוגשה ליועמ"ש וההליכים הופסקו.
  • גמ"ר 3868-12-12 מדינת ישראל נ' אבו אלקיעאן: סטיה מנתיב ופגיעה ברוכב קטנוע ז"ל – הסתיים בעבודות שירות ללא מאסר בפועל ופסילה של 5 שנים.
  • גמ"ר 319-02-14 מדינת ישראל נ' עקרי: פגיעה בהולכת רגל ז"ל על הכביש – הסתיים ב – 13 חודשי פסילה בלבד ופיצוי בגובה 10,000 ₪ למשפחת המנוחה.
  • גמ"ר 211-03-14 מדינת ישראל נ' גואטה: תאונה בין רכב פרטי שנכנס לצומת באור צהוב לבין רוכב אופנוע ז"ל – הסתיים בפיצוי כספי למשפחת המנוח, פסילה של שנתיים וחצי ו – 300 שעות שירות לתועלת הציבור.
  • גמ"ר 4517-09-15 מדינת ישראל נ' אהרונסי: פגיעה בהולכת רגל ז"ל על מעבר חציה – הסתיים בזיכוי.
  • גמ"ר 875-05-15 מדינת ישראל נ' זינר: פגיעה על ידי אוטובוס ציבורי של חברת קוים בהולך רגל ז"ל על מעבר חציה – הסתיים בעבודות שירות ללא מאסר בפועל.
  • גמ"ר 5395-12-12 מדינת ישראל נ' חן: אוטובוס ציבורי של חברת דן, אי ציות לאור אדום ברמזור ופגיעה בהולך רגל ז"ל, על ידי הרכב שנפגע מהאוטובוס – הסתיים בזיכוי.
  • גמ"ר 35-12-11 מדינת ישראל נ' אזברגה: אי ציות לאור אדום ברמזור, הרכב המעורב נזרק לעבר מעבר חציה ופגע בהולכת רגל ז"ל שחצתה – הסתיים בעבודות שירות ללא מאסר בפועל ו – 5 שנות פסילה.
  • גמ"ר 10404-10 מדינת ישראל נ' קריבושייב: אי ציות לאור אדום על ידי כבאית ופגיעה ברוכב אופנוע ז"ל – הסתיים בזיכוי.
  • ת"פ 53166-02-11 מדינת ישראל נ' אביטן: הואשם בבית המשפט המחוזי בעבירת הריגה בנסיבות של אי ציות לאור אדום ברמזור ופגיעה ברוכב אופנוע ז"ל – הסתיים בהסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום לקולא לעבירת גרימת מוות ברשלנות ודינו נגזר ל – 12 חודשי מאסר בפועל.
  • ת"פ 45168-02-11 מדינת ישראל נ' זילברמן: הואשם בבית המשפט המחוזי בעבירת הריגה בנסיבות של נהיגה פזיזה, איבוד שליטה ותאונה אשר כתוצאה ממנה נהרג המנוח ז"ל, נוסע ברכבו – הסתיים בהסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום לקולא לעבירת גרימת מוות ברשלנות והושתו על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל.
  • ת"ד 10075-09 מדינת ישראל נ' זיו: הואשמה בגרימת מוות ברשלנות בנסיבות של אי מתן זכות קדימה לרוכב קטנוע ז"ל בתמרור תן זכות קדימה – הסתיים במחיקת אישום גרימת מוות ברשלנות והרשעה בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות, עם פסילה של 11 חודשים בלבד, פסילה על תנאי וקנס כספי.
  • גמ"ר 8014-07-17 מדינת ישראל נ' ישי: הואשם בגרימת מוות ברשלנות בנסיבות של פגיעה בהולכת רגל על מעבר חציה – הסתיים ב – 6 חודשי עבודות שירות ללא מאסר בפועל.
  • גמ"ר 3928-12-13 מדינת ישראל נ' פדוטושקין: הואשם בגרימת מוות ברשלנות בנסיבות של אי מתן זכות לרוכב אופנוע ז"ל בנתיב השתלבות – הסתיים ב- 6 חודשי עבודות שירות ללא מאסר בפועל.
  • גמ"ר 4650-03-16 מדינת ישראל נ' פאלי: הואשם בגרימת מוות ברשלנות בנסיבות של פגיעה בהולך רגל ז"ל על מעבר חציה – הסתיים ב – 6 חודשי עבודות שירות ללא מאסר בפועל.
  • גמ"ר 6526-09-17 מדינת ישראל נ' אולחוב: הואשם באי שמירת מרחק ופגיעה במנוח ז"ל אשר נהג בקלנועית – הסתיים ב – 6 חודשי עבודות שירות ללא מאסר בפועל.
  • גמ"ר 3990-09-16 מדינת ישראל נ' מעטוף: הואשמה בפגיעה בקשישה אשר הובלה על עגלת נכים – הסתיים ב – 6 חודשי עבודות שירות ללא מאסר בפועל וארבע שנות פסילת רישיון נהיגה.
  • גמ"ר 2519-01-16 מדינת ישראל נ' נחמני: הואשם בפגיעה בקטין שחצה בסמוך למעבר חציה – הסתיים בשלושה חודשי עבודות שירות ללא מאסר בפועל ושלוש שנות פסילה.
  • גמ"ר 13576-01-19 מדינת ישראל נ' דולבורד: הואשם בפגיעה בהולכת רגל ז"ל שחצתה מעבר חציה באור אדום – הסתיים ב – 3 חודשי עבודות שירות ללא מאסר בפועל ושנתיים פסילת רישיון נהיגה.
  • גמ"ר 13500-12-17 מדינת ישראל נ' פלונית: הואשמה בסטיה מנתיב ופגיעה ברוכב אופנוע ז"ל – הסתיים ב – 3 חודשי עבודות שירות וארבע שנות פסילת רישיון נהיגה.
לייעוץ ראשוני שלחו טופס:
כתובתנו
דרך בגין 112 תל-אביב 6701308
077-4420820 משרד
0525634178 עו״ד אבי דוויק

0507451980 עו״ד יורי ברנט
שעות פעילות
א-ה: מהשעה 9:00-18:00
דואר אלקטרוני
dweck-brant@012.net.il
2021 © כל הזכויות שמורות לדוויק ברנט משרד עורכי דין
לייעוץ ראשוני
חייגו עכשיו: 077-4420820
או השאירו פרטים לקבלת שיחה חוזרת: